בית

היסטוריית האינטרנט

האינטרנט חולל מהפכה בעולם המחשבים והתקשורת בשונה מכל דבר לפני כן. המצאת הטלגרף, הטלפון, הרדיו והמחשב הגדירו את הבמה עבור שילוב חסר תקדים זה של יכולות. בשונה מטכנולוגיות כמו הנורה או הטלפון, לאינטרנט אין "ממציא" יחיד. במקום, האינטרנט התפתח במהלך הזמן. האינטרנט התחיל את דרכו בארצות הברית לפני יותר מחמישים שנה בתור נשק ממשלתי במלחמה הקרה. במשך שנים, מדענים וחוקרים השתמשו בו בתור דרך לתקשר ולשתף מידע אחד עם השני. כיום, האינטרנט הוא בעת ובעונה אחת יכולת שידור כלל עולמית, מנגנון להפצת מידע, ומתווך לשיתוף פעולה ואינטראקציה בין יחידים והמחשבים שלהם ללא התחשבות במיקום הגאוגרפי. אנחנו משתמשים באינטרנט כמעט לכל דבר, ולהרבה אנשים זה יהיה בלתי אפשרי לדמיין חיים בלעדיו.

היסטוריית האינטרנט

התיאור המתועד הראשון לאינטראקציה חברתית שהייתה יכולה להתאפשר דרך הרשת היה סדרת תזכירים שנכתבו על ידי J.C.R Licklider  (ג'יי סי אר ליקליידר) של MIT (המוסד לטכנולוגיה של מסצ'וסטס) באוגוסט 1962, שדנו ברעיון ה"רשת הגלקטית". הוא ראה בעיני רוחו מערכת מחשבים המחוברת ביניהם באופן גלובלי, שבאמצעותה כל אחד יכול לגשת במהירות לנתונים ולתוכניות מכל אתר. הרעיון היה דומה מאוד לאינטרנט של היום.

ב-1965, עוד מדען מה- M.I.T (המוסד לטכנולוגיה של מסצ'וסטס) פיתח שיטה לשליחת מידע ממחשב אחד לאחר, לה הוא קרא מיתוג מנות. מיתוג מנות מפרקת מידע לחבילות או מנות, לפני שליחתו ליעדו. בשיט זו, כל חבילה יכלה לקחת את הנתיב שלה ממקום למקום. בלי מיתוג מנות, הרשת של הממשלה – כיום ידועה בתור ה- ARPAnet – הייתה פגיעה לתוקפים כמו מערכת הטלפונים.

ב-1969, ARPAnet סיפקה את ההודעה הראשונה שלה: תקשורת "קשר לקשר" ממחשב אחד לאחר. (המחשב הראשון מוקם במעבדת מחקר באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, והשני היה בסטנפורד. כל אחד היה בגודל של בית קטן). ההודעה: "LOGIN" – הייתה קצרה ופשוטה, אבל היא ריסקה את רשת הARPA הצעירה בכל מקרה: המחשב בסטנפורד קיבל רק את שתי האותיות השניות של ההודעה.

בסוף 1969, רק ארבעה מחשבים היו מחוברים ל ARPAnet, אבל הרש גדלה בקביעות במהלך שנת 1970. בשנת 1971, היא הוסיפה את רשת הALOHAnet באוניברסיטת הוואי, ושנתיים לאחר מכן הוסיפה רשתות בקולג' האוניברסיטאי של לונדון והקמת המכ"ם המלכותי בנורבגיה. כפי שרשתות המחשבים בשיטת מיתוג מנות הוכפלו, זה נעשה יותר קשה עבורם להתמזג ל"אינטרנט" יחיד וגלובלי.

עד סוף שנת 1970, מדען מחשבים בשם וינטון סרף התחיל לפתור את הבעיה הזו, על ידי פיתוח שיטה לכל המחשבים בכל המיני-רשתות העולמיות לתקשר אחת עם השנייה. הוא קרא להמצאה זו "פרוטוקול בקרת שידור", או TCP. (מאוחר יותר, הוא הוסיף פרוטוקול נוסף, הידוע בתור "פרוטוקול אינטרנט". ראשי התיבות שאנו משתמשי בהם כיום להתייחסות לפרוטוקולים אלה הם TCP/IP). אחד מהכתבים מתאר את הפרוטוקול של סרף בתור: "'לחיצת היד' שמציגה מרחק ומחשבים שונים אחד לשני במרחב הווירטואלי".

המארג הכלל עולמי

הפרוטוקול של סרף הפך להיות האינטרנט ברשת הבינלאומית. במהלך 1980, חוקרים ומדענים השתמשו בו כדי לשלוח קבצים ומידע ממחשב אחד לשני. אולם בשנת 1991, האינטרנט השתנה שוב. בשנה זו, מתכנת מחשבים בשוויץ בשם טים ברנרס-לי הציג את רשת המארג הכלל עולמי: אינטרנט שלא היה רק דרך לשלוח קבצים ממקום אחד לשני, אלא היה עצמו "רשת" של מידע שכל אחד באינטרנט היה יכול לשלוף. ברנרס-לי יצר את האינטרנט שאנו מכירים כיום.

מאז, האינטרנט שונה בכל מיני דרכים. בשנת 1992, קבוצה של סטודנטים וחוקרים באוניברסיטת אילנוי פיתחו דפדפן מתוחכם שלו הם קראו  מוזאיק (מאוחר יותר, הפך להיות "נטסקייפ").  מוזאיק הציע שיטה ידידותית למשתמש לחפש ברשת: הוא נתן למשתמשים לראות מלל ותמונות באותו דף בפעם הראשונה, ולנווט באתר תוך שימוש בגלילה (בר גלילה) ובקישורים ללחיצה. באותה השנה, הקונגרס החליט שהרשת תוכל להיות משומשת למטרות פרסומיות. כתוצאה מכך, חברות מכל הסוגים מיהרו להקים אתרים משלהן, ויזמי מסחר אלקטרוני החלו להשתמש באינטרנט למכור סחורות ישירות ללקוחות. לאחרונה, אתרי רשתות חברתיות כמו פייסבוק החלו להפוך להיות לשיטה פופולרית לאנשים מכל הגילאים להישאר מחוברים. למידע נוסף טכנאי מזגנים בחיפה